חיפה 87
מילים: דניאל סלומון
לחן: דניאל סלומון
חיפה 87 אני תלמיד תיכון
הייתי מסתובב כאילו אין לי בית
הייתי מעשן המון
חולצה משובצת מלאת קרעים
העולם היה תמיד קפוא מקור וכל הרחובות רקים
לא היה אף פרח כן כולם היו קוצים
היית צריך להיזהר שאתה עובר קרוב מידי לאנשים
מהם ידעתי רק כאב ואכזבות
תגידו איפה היציאה הכי קרובה מהשכונה הזאת
ואיפה את היית כל השנים?
זו התקווה המתנפצת
כל החלום שכבר נשבר
אבל יפים היו חיינו
שלא היה לנו דבר
אני זוכר בערך רק חבר אחד
מי בכלל היה צריך יותר מזה, כדי לא להרגיש לבד?
ניגנו כל הלילה, שרנו כל היום.
כל כך שקט היה בעיר לים הים שקט מידי כדי לישון
רצינו לצרוח אבל כולם היו חרשים
היינו מנסים לחלום על מקום אחר רחוק מעבר להרים
האהבה שהכרנו היא הייתה רק הזיות
תגיבו איפה היציאה הכי קרובה מהשכונה הזאת
ואיפה את היית כל השנים?
זו התקווה המתנפצת
על החלום שכבר נשבר
אבל יפים היו חיינו
שלא היה לנו דבר
שנים עוברות קדימה, כבר לא תלמיד תיכון
עדיין מסתובב כאילו אין לי בית, עדין מעשן המון
את הבגדים זרקתי, החברים גם כן
מה אני אגיד לך מותק?
כבר לא מרגיש כל כך אשם
עדיין שר כאן לא יהיה מי שמקשיב
עדיין צריך להיזהר כשאני עובר בין אוהב לבין יריב
האהבה שהכרתי היא הייתה רק בעיות
ואף אחד עדיין לא אראה ליאת היציאה של השכונה הזאת
ואיפה את היית כל השנים?
זו התקווה המתנפצת
על החלום שכבר נשבר
אבל יפים היו חיינו
שלא היה לנו דבר
זו התקווה המתנפצת
על החלום שכבר נשבר
אבל יפים היו חיינו
שלא היה לנו דבר
