חבר
מילים: יענקלה רוטבליט
לחן: שמוליק קראוס
זהו שיר
אשר כתבתי יום אחד
שבו חשבתי עליך באמצע הדרך
השקיעה תפסה אותי בדרך העולה
אל צריף ישן על הגבעה.
אנלא יודע איך אתה עכשיו
ומה עליך מה עובר מיום ליום
אך בשמש הטובעת באופק הבוער
חשבתי עליך חשבתי חבר.
לא יודע איך אתה רואה אותם
את הדברים האלה שעברנו
כמו אבא או ילד
אנלא יודע מה אתה רואה מן החלון
ומה בלילה בחלום.
אך היום הזה לרגע העולם
היה רוגע ברור וצלול
כמו פרח פורח
כמו אשה שמתאהבת במבט ראשון
כמו ילד תמים
כמו ילד ובלון.
אנלא יודע איך אתה עכשיו
ומה עליך מה עובר מיום ליום
אך בשמש הטובעת באופק הבוער
חשבתי עליך חשבתי חבר.
עוד מעט חורף עננים כבדים
ובלילה נקשיב לקול הרעם.
לצמרת שנחשפת לנגהו של הברק
הגשם ודאי לא יאחר.
כך ימים באים עלינו
לא קלים יהיו אלינו
ימים באים לארץ שאהבנו
אך הערב אחריש לא אוסיף עוד לדבר
חשבתי עליך חשבתי חבר.
זהו שיר
אשר כתבתי יום אחד
עליך חבר.
