חי

שתי מזוודות, חלום אחד, ישם של תקוות. באתי לכאן, עיניים לציון מצפות.
סוגר מעגל: 360 מעלות. מתחיל את הכל מאפס בלי חרטות.
צעד גדול, השארתי מאחור את הכל, אני פה! לא מוותר! אין סיבה שאפול.
מאבק, התחלה, כשלון, נפילה, כל מסע מתחיל בצעד, כל מפל בטיפה.
אז נלחמתי לבד, לא ביקשתי טובה מאף אחד. חצי טיפשות, חצי גאווה.
ושיקרתי, שלא ידעו כמה קשה: שי איתם צוחק ולבד הוא בוכה.
היום מחייך, תראו איך התקדם... כח זורם, בוורידים דם של לוחם.
התמדה, מהשפל אל הפיסגה. אמיתי, לא שכח מאיפה הוא בא.
דוגל במילה, בדרך ישרה וכנה, נושם היפהופ, בשבילי דלת פתחה.
נתנה פרנסה, 12 שנה היא עם שי, אז ראפ אני עושה, היפהופ אני חי!

פזמון: ראפ אני עושה, היפהופ אני חי

צדק מושבט, כח על עם כסף מושחט, ידע מופחת, עגל הזהב מקושט.
רד למקלט, אין ערעור על מה שהוחלט, אובך כבד, שדה הראייה מעוות.
מהפך, מה קורה מעבר קו המשטח? גלילאו רק סיפר על המקום הוא נרצח.
עוד מספר, את דעת המשטר הוא סתר. נשארה רק היסטוריה שהיום תסופר.
נשק קר מצוי בין ידיים חמות. דם הרבות מציף גם ערים ושדות.
אין הוכחות, בשטח עדויות נמחקות. אין תשובות,
רק שתיקות ועיניים עיוורות.
ברחובות? צבע ארגמן וריח גפרית. שמע את צרחות חיילי החזית!
צמאים לשלום, נלחמים בלילה, ביום. יש לי חלום! מהפך עם מיקרופון.
דרך הטקסט! על הביט, מסר בועט כל השנה, משבט על לטבת.
ראפ על אמת, זה הפך לחלק משי, אז ראפ אני עושה, היפהופ אני חי!