עד נשימתי האחרונה

נולדתי איתך
ועשינו כמעט את אותה הדרך
גדלתי איתך
פחות או יותר, אפשר לומר בערך

לא היה לי קל לחשוב שבכלל
הבטחת לי דברים אחרים
ואהבתי אותך ועדין אוהב
למרות שאת רעית בשדות זרים

התבגרתי איתך
וכבר חמישים שנה מאחורינו
כהו המבטים וכמה קמטים נוספו על לחיינו
והלב נצבט לראות איך שאת
הלכת כדי לראות בשדות זרים
ואהבתי אותך ועדיין אוהב
ומחכה ומאמין שתחזרי

נולדתי איתך
ולא סיפרתי לך
את אצלי הראשונה
איתך אני קשור
בחבל הטבור
עד נשימתי האחרונה

נולדתי איתך
אל תוך חודש מאי
בין אביב לקיץ
אני בדרכי ואת בשלך
חיים בתוך הבית
אולי זה בראשי או משהו שורשי
רציתי שתהיי כליל השלמות
ואהבתי אותך ועדיין אוהב
ואוהב אותך עד שאמות

נולדתי איתך...