בוא אלי

תראה אותי,
מצאתי כבר מקום לאהבות,
לכאבים ללא תשובות,
שגדלו בי פרא.

תבין אותי,
כתבתי כוכבים ללא שמות,
הלכתי בדרכים טובות
ובכיתי עם בוא הערב.

הבוקר עלה מול עיני.
אותו בוקר שרצה לאהוב
ונסחף מותש אל התכלת.
ואני, האם סגרתי בפניו את הדלת?

בוא אלי,
כמו הזיכרונות האבודים,
שבתוכי עוד מפליגים,
כל שנייה קוראים למרד.

בוא אלי,
נסחף, מותש אל התכלת.
בוא אלי,
אתה תזכור את פני
ואל תסגור את הדלת.

הבוקר עלה מול עיני...

מצאתי כבר מקום לאהבות,
לכאבים ללא תשובות,
שגדלו בי פרא בוא אלי.
כתבתי כוכבים ללא שמות,
הלכתי בדרכים הטובות,
ובכיתי עם בוא הערב.
כמו הזכרונות האבודים,
שבתוכי עוד מפליגים
וכל שנייה וכל דקה קוראים למרד.
נסחף מותש אל התכלת,
בוא אלי.
אתה תזכור את פני!
אתה תזכור את פני!

הבוקר עלה מול עיני...