לא רואה ממטר

אנלא רואה ממטר - אבל אני עומד
הראש לא בסדר - אני לא מתנגד
אורח רק לרגע - ואיכשהו שורד
רואים על הפנים - אנלא בעניינים.

דרושה שלוה פנימית - אבל איפה אני אמצא אותה?
הפסקה רגעית - לא רוצה לצאת מהמיטה
אני לא ממש יציב, מסתכל מסביב
מתי יגמר החורף ויבוא אביב?
כולם רצים למרחקים ארוכים
הרחוב נראה כועס, המבטים ריקים
הם משחקים אותה קשוחים או רכים בהתאם לנסיבות
קונים ספרים שמסבירים איך צריך לחיות
אבל יש בי אהבה והיא תנצח
אני נשאר מי שאני, לא מתווכח
מי שאין לו - לא יהיה לו
מי שיש לו - רק רוצה עוד
לפעמים הלב נשבר אבל לא מפסיק לרקוד.

אנלא רואה ממטר...

אני כותב משמע אני קיים
אני אוהב זה זורם בתוך הדם
נוגע בשמיים ולא ברגע מסוים
אף פעם לא אומר אף פעם אין לי דת או כת
ויודע שאין שום דבר בטוח או מוחלט
העיניים פקוחות בשביל לראות את הכל ויותר
אנשים קשים מחפשים ריגושים - אני מראש מוותר
איך זה נראה כשאין ברירה? אני מראש מוותר
איך זה מרגיש כשאין בחירה? אני מראש מוותר
ואם אפשר להיות רחוק ולהרגיש קרוב
אז העולם הזה גדול עלי רוצה לעזוב
אני חי בתוך בועה, לאף אחד אין כניסה
נשאר לי רק לשיר שירים הנשמה צריכה כביסה.