קנאה

בחלום שוב הבוקר מתעורר
ברחוב גשם ואיש עובר
קם אל עוד יום אחד, לא ממהר
קם אל עוד יום אחד, לבד
רחוק כל כך חלון נפתח
אני אותך לא אראה יותר, אולי.

מכסה באדים את הראי
וכותב בו את שמה של מישהי
ואת לא חסרה את מגעי
קמה אל יום אפור, לבד
שותה לבד קפה אחד
ועוד מעט שוב תהיי איתי.

את, במעיל גדול
הוא, מסתכל בך
וצוחקים בקול
ראש בחיקו מונח
ידו בתוך ידך
גופו ליד גופך
נושם את שערך, באהבה.
ידו בתוך ידך
גופו ליד גופך
הוא מחבק אותך, בגאווה.

בחלום שוב הבוקר מתעורר
ברחוב גשם ואיש עובר
קם אל עוד יום אחד, לא ממהר
קם אל עוד יום אפור, לבד
ובי נשאר כאב מוכר
ובוקר קר מחכה בחוץ.

את, בשיער ארוך
הוא, מסתכל בך
הו... מביטים אל תוך ים
שלחוף נמשך
והוא איתך תמיד לבד,
עוד גל ועוד אחד
את מושיטה לו יד, באהבה.
ידו בתוך ידך
גופו ליד גופך
הוא מחבק אותך, בגאווה.

ברחוב גשם ואיש עובר
קם אל עוד יום ארוך, לא ממהר
קם אל עוד יום אפור, לבד
כל צעדי, לאט מידי
ואת פני לא תראי יותר...