בערוב ימי פוריותה
מילים: ערן צור
לחן: יובל מסנר
בערוב ימי פוריותה
קנקן ריק, מלא כמיהה
קנקן פתוח לשירים,
הם נכנסים, לובשים צורה, יוצאים
אוויר, כמיהה
למשהו מוצק,
לאהבה
היא נאלצת לוותר
היא מרגישה את המחזור האחרון עובר
והיצור היחידי שבתמים יאהב אותה
אף פעם לא יהיה
אוויר, כמיהה
למשהו מוצק,
לאהבה
סדקים בדופן הקנקן
השיר יוצא כואב כמו יללה
והדבר היחידי שממלא אותה
תמיד יהיה
אוויר, כמיהה
למשהו מוצק,
לאהבה.
