ימי סליחה

תחת אור הסהר
בין פרחי הצער
קול בודד עלה
מסרב לגבוה.
דרך לא נגמרת
רגל משתרכת
צעדה כבד
ממשיכה לנוע.

ימים של סליחה הגיעו
קץ הכאב כבר קרוב
ולא פשוט לאהוב
בחוץ שקט ונדמה
שיש עוד סיכוי שתחלוף
תגיד לי מה יהיה הסוף.

עננים גבוה
מפסיקים לדמוע
רוח נעימה
שיר אביב הביאה.

קוצים של יאוש בין כתליך
גדלים בפראות מסביבך
חוסמים את השער שלך
ויש עוד כוכב שתלוי שם
מאיר באורו העייף
כמו חלב נר שמתקלף
מתקלף, מקווה.