זירת חיי

עת הייתי ילד, כבר היה מובן
העולם אכזר, רע ומסוכן
אנשים בחלד, לא יודעים רחם
אם רוצים לחיות, יש להלחם

על רגלי ניצבתי, באגרוף מוכן
מול כולם הכרזתי, לא אזוז מכאן

כל ימי עוברים עלי בתוך זירה
על ידי תמיד חובש את הכפפות
כל ימי אני מכה בחזרה
רק במסתרים אמחה את הדמעות

בסיבוב הבא, מול פני ניצבה
יריבה עיקשת, בחורה יפה
היא הלמה ביופי, והכתה בין
מול אישה נותרתי , כסר מגן

ואם בי נותר, פצע כאן בלב
זה היה כדאי, עם כל הכאב

כל ימי עוברים...

ואתם סביב לי, מחכים ליום
בו אכרע על ברך, ואפול פתאום
אז עלי תעוטו בהמוניכם
מבשרי לקרוע בציפורניכם

לא תזכו לראות, את היום הזה
פה אני עומד, ועוד אני מכה

כל ימי עוברים...