גב למטרה

כמה פעמים אמרתי כבר אקום
לפחות אשטוף את הפנים
אולי אפילו לא תאמינו, אלמלא קומקום
אולי אשאל בקול הי מה העיניינים?
בחלון יש סימנים שבא הסתיו
משהו בכל זאת זז ונע
בין אתמול ובין מחר
רובץ עכשיו עכשיו
עכשיו אף פעם אין לא סוף עונה

כן, אני צריך לקום, לצאת אל הרחוב,
אולי לפגוש חבר ועוד חבר
אולי נחליט שככה אי אפשר יותר לסחוב
נקרא לעוד חבר ועוד חבר ועוד חבר
ולפעמים הטלפון עוד מצלצל
מישהו נזכר בי, זה נפלא,
אך איני מרים כדי שלא להתנצל
הרמתי פעם, השפורפרת התנפלה.

שוכב לי במיטה לא מכוסה
לא נכנס ולא יוצא
רק בוהה אל התקרה
בן אדם בלי הכרה
תמיד בסוף של השורה
עם הגב למטרה

הקולות מתרחקים מהחלון
מיצבים כמו נד רוחש לראות
האזחל אם לא מסף החידלון
ואין כבר זמן יותר לשאלות