גשם כבד

איפה היית ילדי תכול העין, איפה היית ילדי הקטן?
טיפסתי על ראשי הערים ועברתי, הלכתי בכביש הראשי וזחלתי.
בתוך יערות עמקים הסתתרתי. יצאתי אל חוף האוקיאנוס שמת לי.
נכנסתי לקבר שתמיד מחכה לי.

כי עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט
גשם כבד עומד ליפול.
ומה שם ראית ילדי תכול העין? כן מה שם ראית ילדי הקטן?
ראיתי שועל וזאב מחכה לו. ראיתי שביל זהב שאין איש הולך בו.
ענף שחר שזורם עם המים, איש עם פטיש הפוצע ידיים
ראיתי חלום שהולך על קביים, איש בלי לשון מדבר ללא הרף
ילד ישן עם רובה ועם חרב.

כי עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט
גשם כבד עומד ליפול.

ומה תעשה ילדי תכול העין? כן מה תעשה עכשיו ילדי קטן
עכשיו אני יורד כי הגשם בשער, עכשיו אני הולך עמק לתוך היער
איפה שיש אנשים בלי ידיים, והחרא עולה שם ומציף את המים
ויונים מתות מכסות עלי זית, ופנים של תליין מסתכלות מכל בית
שם הכל מכוער ולנפש אין ערך, הצבע שחור והאפס הוא מלך
ואני רוצה לספר ולנשום ולחשב את זה ולעמוד לבדי מול הים בו טבעתי,
ולהכיר את השיר שכתבתי ושרתי

כי עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט, עוד מעט
גשם כבד עומד ליפול.