שיר זמני לעשירים

קבצן אחד כל כך מסכן קטן כזית, פסיק
רצה להיות עשיר מאד רצה ולא הספיק
חיזר, חיזר כל הימים חיזר על הפתחים
עד שהחליט מעל הגג לקפוץ מן החיים.

ישב לבד על ראש מגדל פיצח לו גרעינים
את הקליפות היה זורק למטה על אנשים
אמרו לו: רד... שם מסוכן... אך הוא רק בשלו
אז הם הלכו והוא נשאר לבד עם רצונו.

פתאום הפסיק ועל עצמו התחיל קצת לרחם
בודד, עצוב על ראש מגדל, קצן מסכן בלי שם
עוד כמה גרעינים יגמור ואת עצמו יזרוק
עד שפתאום מלמטה קול קורא לו מרחוק -
היי, חבר, אני רעב. תמשיך לזרוק לי את הקליפות...

שמע קצן ומן הגג ירד בוש ונכלם
אם יש עולם שבו אחד גם בלי קליפות נרדם
אשוב שמח אל ביתי מהר, מהר עכשיו
כי טוב מקום אחד שלי מדימיונות לשווא...