משורר הרחוב

אכלת כבר פתך העניה
את צמאונך אתה טובל בשמש
שרק אתה יודע טעמה
אך עוד צמא ליבך כאמש
ורבת ריב ראשון
ושרת שיר אחרון
כל זה היה לשווא
אז קח ממני את השיר הזה עכשיו...

קח את שירי משורר הרחוב
קח הניחהו בין עיניך
קח אותו ברע, קח אותו בטוב
כי הוא הולך אל תוך חייך.

הלכת לעבוד עם בוקר אור
ובו רחצת את כפות רגליך
אבל יומך היה כל כך שחור
והוא סינוור את שתי עיניך
בדרך אין מוצא
שלא תדע קיצה
אתה פוסע שווא
אז קח ממני את השיר הזה עכשיו...

חיפשת בין ידיים כה רבות
אולי פתאום תמצא גם את ידיך
אבל הן נדדו בסמטאות
ושם כתבו לבד ובלעדיך
שירים ללא שורות
ציורים ללא צורות
צלילים אילמים לשווא
אז קח ממני את השיר הזה עכשיו...