ביום קיץ יום חים

ביום קיץ, יום חום, עת השמש ממרום
הרקיע תלהט כתנור היום,
עת יבקש הלב פינת שקט לחלום -
בוא אלי, בוא אלי, רע עייף!

לי יש גן, ובגן תחת אוג כבד צל,
הרחק הרחק מעיר וממתים, נחבא תל,
כולו עטוף ירקרק, כולו אומר סוד אל -
שם ניחבא, ננוח, אח נעים!

ובהתענג וברוך שם במחבא הלז
נמתיק יחדיו בדמי צהריים הרז,
שיופיע לשנינו מקרן הפז,
הבוקעת את שיפעת הצללים.

ובליל חורף, ליל קור, עת מחשכים ושחור
ישופוך בחוץ, הולך סובב הקור,
ובבשרך כי יתקע מאכלותיו הכפור -
בוא אלי, בוא אלי ברוך אדוני!

ביתי קטן ודל בלי מכלולים ופאר,
אך הוא חם, מלא אור ופתוח לגר,
על האח בוער אש, על השולחן הנר -
אצלי שב והתחמם, אח אובד !

ובהשמע מילל סופת ליל קול כאוב,
זכור ניזכור ענות רש גווע ברחוב,
ולחצתיך אל לב, רעי, אחי הטוב -
ורסיס נאמן אורידה עליך.

אך בבוא תור הסתיו, בימי סגריר ועב,
עמום שומם היקום, רפש הולך ורב,
דלף טורד על גג, עש בקרב לבב -
בי, עזבני לנפשי, אח חנון!

בשיממון הזה אחפוץ בדד היות,
ובהתעטף הלב ובהיותו למסוס
אל תיראני עין זר, זר לא יבין את זאת -
וערירי אחרישה ביגוני.