חצות

שתיים עשרה בלילה
אני על הסף
משהו נשבר כאן, אתה נעלב
פנסים נשפכים, רחובות הפוכים
עכשיו מוחק ימים

כשהבר מתרוקן מערבבת תדמעות
בזיכרונות האפלים שסרקתי שעות
איך ימים של אתמול שרצית לסגור
מתעתעים בך

כמו זר הוזה עכשיו
לא נרדמת בלילות, וריק ברחובות
עיניים טובעות, משקרות, לא רוצות לראות
כמו השקיעות שנופלות, מתאבדות,
נשטפות
חשופות כמו שמיים שקופים
כמו הימים

שתיים עשרה בלילה, אתה על הסף
משהו אשם בי מונח כאן על הכף
אני שותה עוד משקה מהול אשליות
ואתה לא רוצה עוד לחיות

שתיים עשרה בלילה, חיים על הסף
מילים שאמרת נחרטות בי עכשיו
המסכה מתקלפת, משתקפות במראות
פנים שסירבתי לראות