זכרונות מאפריקה

נכנסנו לציפור גדולה עם כנפיים מברזל
אמא קצת בכתה ואבא רוב הזמן שתק.
אחר כך הוא אמר לי: בן, החוצה תסתכל,
עכשיו שמיים עננים, בסוף זה ארץ ישראל.

בספר הספרים כתוב שהיא טובה
חלב אפשר לשתות שם מתוך האדמה
אברהם אבינו עשה בה את הברית
ומקומנו שם, אלוהים על זה החליט.

נכנסנו לציפור גדולה עם כנפיים מברזל
אמא רצת בכתה ואבא רוב הזמן שתק.
הוא ידע שכל מה שהיה הולך להשתנות
שלום לך אפריקה, הכל ביום אחד נמחק.

היום הוא מחפש פה את יצחק אבינו
מדבר קצת לפעמיים על הארץ בה היינו
מזכיר שלא היה שם טוב,את זה אני יודע,
אך בעיניו אני רואה: הוא קצת מתגעגע.

נכנסנו לציפור גדולה עם כנפיים מברזל
אמא קצת בכתה ואבא רוב הזמן שתק.
הדלת נסגרה על כל מה שהיה,
זכרונות מאפריקה, של רעב ושל אבק.

אז לא ידעת אבא, למה יש לצפות
ושעל אדמת הקודש נוסעים במכוניות.
הדברים טיפה אחרת, פה בארץ האבות,
ובני עמנו השתנו, מאז עשרת הדברות.

נכנסנו לציפור גדולה עם כנפיים מברזל
אמא קצת בכתה ואבא רוב הזמן שתק.
אחר כך הוא אמר לי: בן, החוצה תסתכל.
עכשיו שמיים עננים, בסוף זה ארץ ישראל.