תעתועי לילה
מילים: נורית גלרון
לחן: יהודית רביץ
בלהט הרוחות, בין הגלוי לנסתר
כמו תעתועי לילה.
באור המתחלף, בין האפל למואר
כשזמן ממשיך הלאה, משתתקות המילים.
זה סוגר שוב עלי, כמו חלום שחוזר אלי.
איך מסביבינו, רוחשים אנשים בלי חום,
בלי תום, בלי פנים. איך נפשינו רוצה מחסה?
ואין עונה, אייהה.
ואין עונה, אייהה.
באור המשתנה, בין האסור למותר
כמו תעתועי לילה.
בתום הסערות, בין החולף לנשאר
כשזמן ממשיך הלאה, משתתקות המילים.
זה סוגר שוב עלי...
