לזאת היה לא טוב

היה הלילה שחור זהב.
היו רוחות גדולות כנף.
היה רקיע עז וחם.
היתה גוויה על שפת הים.

בגדים לחים עטפו אותה.
איש לא קונן עוד על מותה.
ולא ידעו עוד בן ובת
כי את אימם הים פלט.

אולי רק מלאכים טובים
רשמו את שמה בין הטובעים.
וכמו תמיד בכו מאוד
המלאכים יודעים לבכות.

אולי רק פייטנים רעים
כתבו לה זמר נכאים,
לאמור: לזאת היה לא טוב
הפייטנים יודעים לכתוב.