השיר אלייך

סתיו בחלונות ואור בבית פנימה
וציפייתי כולה שייכת לך,
את הבוששה לבוא ימים-ימימה -
מה-דבר תאמרי בשקט שהשלך?
מה-דבר יגיד לבך, שלא קראני,
מהו אבקש מיד שלא הושטה?
היבוא חלום אשר לא חלמני
ויביא פדות לנפש לכודה?

רוח, רוח על שמים,
נרדמה ירושלים.
רוח במדבר הומה לו,
נרדמים מי ים-המלח,
רוח, רוח, הר-צופים...

כל ימי הלכו מבלי לדעת אנה,
כל פזמון בפי - תרועת תאניה,
אל תבכי להם ואל תצאי הגנה,
אל נא תאספים, אחות רחמניה.
לו גם אקראך וקריאתי נואשת,
לעצבון ימי את אל תושיטי יד,
לגאים, אחות, הרוח העיקשת,
הגאים, אחות, לא יוותרו לעד...

רוח, רוח על שמים....

גם בבוא היום בו ארדם לנצח
ובחלוניך סתיו יתום ישב,
בכסות עפר את כל עזי המצח,
בכסות פרחים את כל מזי הלב.
אם תגשי פתאום יפה כנעורייך
ותאמרי: קראת - ואבוא סוף סוף...
גם אזי אקום מן המתים אלייך,
כי גם במותי אוסיפה לאהוב.

רוח, רוח על שמים...