שבילי הצהריים

בשבילי הצהריים מטייל חסר כיוון
רוב הזמן נסחף בלי תוכן
מתנדנד על הסיפון
החיים עוברים בינתיים
בין שפל לגאות
ובקצות הציפורניים
נאחז במציאות.
מסביבי מראית עיניים
ופושעים חסרי בושה
ואני חסר שיניים
נפולת נמושה
אם הייתי יודע
מה באמת מתרחש כאן
אם היה לי תכוח
לקום עכשיו ולעזוב - בזמן.
והנה האינדיאנים
משחיזים את קני הסוכר
והשריף העזתי
מחייך חיוך מוכר
ילד רץ בצד הדרך
וצועק לי לעצור
רואים אותך הי, מיסטר
בבלון שלך יש חור.
מסביבי ריקוד הפחד
וים רגשי האשמה
זה אולי מקור הרעש
מהומה על לא לאומה
אם הייתי יודע
מה באמת מתרחש כאן
אם היה לי תכוח
לקום עכשיו ולעזוב - בזמן.