שיר לכל המשפחה

רוממה נולדה! -
חרדו כן שמחו
אביבה גם נחום,
הוריה.

רוממה נולדה -
מעל שלושה קילו,
אביב אין שני לו
פורח.

הנה קרבים קרובים הנה
דודים, גיסות ושאר מיני,
נשוק בפרט, חבוק בכלל -
וחיש ירוד גחון על השלל
פוצקי מוצקי מקובל.

ראשון לכל היה ברור
של מי הפה הזערור:
אמרו כולם שהשפתיים
הן של
סבא הנשל.

נו, ופצפון כפתור האף
שכל מבט עליו נטרף -
אותו נתנו לדודה מינה
והיא מזה אפס - קצת השמינה.

או אז אביגדור הסתער:
אני דורש את הסנטר!
אמרו כולם: שמע, אל תתפרע
אבל הוא בסוף שכנע.

פתאום פרץ לו השכן
חטף את שתי גומות החן
ונס לו, אך בלחיים
זכו שני בני דוד:
עזרא וחיים.


ולא היה כאן כל תרגיל:
בהצבעה, ברוב רגיל -
ובכן העיניים הן של דודה לאה!
למרות מה שכולם
אומרים עליה.
אך על המצח הסגול
כבר רבו, קצת הרימו קול -
בסוף נאותה לקבלו הגיסה כרמלה
אפילו שבכלל לא דומה לה.

הסכימו בשתיקה על השיער
ובמשיכה על כל השאר,
ומאוחר.
ושוב נשוק וכן חבוק
והיפרד חיש ורחוק.

ואביבה ונחום שרגע לא נחו -
תנוך אוזן לאביבה
וגבה לנחום.

נעצמות עיני הדודה לאה...
ונפסקות שפתי הסבא הנשל...
שורק לו חרש כפתורה של מינה
והאזניים הן... של...
שקט שקט המצח של כרמלה
אפילו שבכלל לא דומה לה

והלחיים עזרא - חיים לנשיקה!
והשיער - עליו הוסכם בשתיקה -
צופן המון סודות למתיקה.

רוממה גדלה! -
הם רגע לא נחו
אביבה גם נחום,
הוריה.

רוממה גדלה -
מילים לא הועילו
אילו ואילו
פורח.

מתלכלכות גומות החן
בגלידתו של השכן,
נוזל האף של מינה שוב,
אביגדור בטח עוד ישוב.

קולעים צמה ועוד צמה
בחרישית של הסכמה,
גבה של נחום מתרוממת -
זוהי רוממה משתוממת.

ולפעמים זולגות דמעות
עיני הדודה הלאות:
מה כולם רוצים ממנה,
שהביאוה עד הלום, עד הנה?

וסבא הנשל מחייך
אביגדור בא - ושוב הולך,
על מצח של כרמלה זר,
פרור עוגה על הסנטר...

וקצת אדום בעזרא - שמאל
ובימין - חיים קצת כחול...
הם רגע לא נחו,
אביבה ונחום,
קצת ש?חו.

עגיל על תנוך האוזן של אביבה...
ומנשקות שפתי הסבא הנשל...
שנים שלא ראו את דודה מינה
והאוזניים הן... של...
ושוב שקט המצח של כרמלה
אפילו שבכלל לא דומה לה,
גומות החן של השכן - לנשיכה
וכל השאר עליו הוסכם במשיכה
אומרים שבלי ספק זאת חתיכה.

רוממה ילדה -
חרדו כן שמחו
אביבה גם נחום,
הוריה.

רוממה ילדה -
מעל שלושה קילו
אביב אין שני לו
פורח