שלל שרב
מילים: מאיר אריאל
לחן: יהודה פוליקר
תם השרב הגדול
השמש רד לים הכחול
ורוח חרישית מרגיעה
פנים וצוואר
נחיריים ודם
שני ציירים על החוף
רואים לאור היום את הסוף
ולהקת שחפים כמראה
שביס אפרפר
כלטיפה על הים
היא לא יודעת כמה תוכל למשוך,
היא לא יודעת כמה תוכל לנשוך
וכבר חשבה לברוח מכאן
זה לא עניין רק שאין לה לאן...
והיא נרדמת בהקיץ
עם הגב לים,
עם הראש לשם
ולא אכפת שכבר יבוא
כך עליה יעבור
עם הגב לים
עם הראש לשם
היא לא יודעת כמה תוכל למשוך,
היא לא יודעת כמה תוכל לנשוך
וכבר חשבה לברוח מכאן
זה לא עניין רק שאין לה לאן...
והיא נרדמת בהקיץ
עם הגב לים,
עם הראש לשם
ולא אכפת שכבר יבוא
כך עליה יעבור
עם הגב לים
עם הראש לשם
והיא נרדמת בהקיץ
עם הגב לים,
עם הראש לשם
ולא אכפת שכבר יבוא
כך עליה יעבור
עם הגב לים
עם הראש לשם
