האגדה על בילי בוי

בלילה עטוף כוכבים
יצאו לדרכם עם הרוח.
שלושה על סוסים דוהרים
רכבו במדבר הפרוע.
בנפול עוד כוכב נכנסו אל הכפר,
קשרו הסוסים מול מרזח,
שלפו אקדחים נכנסו אל הבר
לא חיכו שניה להתמתח.

בים המדבר בין וואדי להר הם נעו.
מעבר לנוף עד שלבסוף הם באו,
אל הכפר.

מאמצע הבר הסואן
העיפו מבט מנתח.
הפסיק הפסנתרן לנגן,
מוזג מבוהל השתטח.
שאל הראשון שעמד משופם,
בשריף מחזיק ללא רתע,
איפה מסתובב בילי בוי הקלפן?
ואז בילי בוי נעמד לפתע.

בים המדבר...

הרגת את גוני אחי,
שיחקתם קלפים עד הבוקר.
ירית כדור אכזרי
מפני שניצח בפוקר.
שלף המשופם אקדחו כמו ברק,
אך בילי הקדים על ההדק.
נפל המשופם מתפתל באבק,
חבריו ברחו ובצדק.

כולם התאספו מסביב
ובילי פנה אל השריף
איש זה לא ידע שאחיו
החביא צמד אסים בגרב.

עלה בילי בוי על סוסו הלבן
זקוף, מיוזע וקשוח.
ניתר בסיגנון הראוי לקלפן
וכמו אגדה נעלם ברוח.