שיר העבודה

כבר צריך להתעורר
את האוטובוס לא לאחר
ולעבודה, יוצא אל הרחוב.
אנשים עומדים בתחנה
ואחת נדחפת ראשונה
ולעבודה, אין לי זמן לחשוב.
הכרטיסן אומר קדימה,
מצטופפים כולם יותר פנימה,
ויום חדש מתחיל
מעונן חלקית עם גשם, כרגיל.

מגיע באיחור
והבוס עומד בפה פעור
ולעבודה, הוא צועק עלי.
נעלם בין כל הניירות,
מחפש עתיד במגירות
ועבודה, אין לי רגע פנאי.
ולפעמים שאין לי חשק,
נופל חסר אונים מחוץ לעסק.
ואז צפור קטנה
מלחשת באזני אל תכנע.

בחמש נועל את המשרד
וחוזר הביתה מקומט
מהעבודה, אל המקרר.
למיטה נכנס אך לא ישן,
השכן שלי מנגן שופן
זו עבודה, הוא מלמד פסנתר.
קשה לדעת מה יום ילד לו
אבל אני בעד להתעורר בו,
ולא לאמר נואש.
כי מחר תמיד מגיע יום חדש.