קמתי עם ברי סחרוף

מעשה שהיה כך היה נשבע
קמתי יום שלישי אחד מלא בהשראה
כמו גרעינים ברימון
הטקסט כאילו בא לי בחלום, משום מקום ישר למוח
בקושי הספקתי עיניים לפקוח
כשכל ההברות לא ביקשו הבהרות
התיישבו במקומות, זוגות זוגות כמו תיבת נח
חשתי בצורה יותר ממוחשית, יותר מממשית ששיט!
יש לי פה להיט, תבנית מסחרית
לעתיד ורוד, לפחות כלכלית.

קמתי עצמתי ניערתי, לרצון להתבטל לא נעתרתי
להפך מיהרתי למחשב
ותוך פחות מארבעים דקות עשיתי קטע
כואב אבל משפיע
תוקף אבל פגיע
נושך אבל מרגיע
קטע פנתיאוני, קטע ארכיוני
עם מבנה כה יציב, שהוא כמעט ארכיטקטוני
ומשמעות אמיתית, אבל בכל זאת רדיופוני

מהמם, קטע בן אלף זונות
זורם כמו נחל צין בשיטפונות נוסע
כמו רכבת ישראל על הפסים פוגע
בין כוונות
דופק כמו פטיש על שניצלים,
נדבק כמו פקח למכוניות חונות באדום לבן, לבן לבן

קמתי, עצמי ניערתי....

האופטימיות שהייתה מנת חלקי דקות ארוכות
התחלפה באחת ברצף דיכאונות
כי פתאום נפל החשמל ונכבה המחשב
ואני כמו מטומטם, אני לא לחצתי סייב.