חללית

אתמול בצהרים שכבתי במיטה
צלחת מעופפת במרפסת נחתה.
מתוכה יצא יצור חמוד
עם שני זוגות עיניים ואוזניים על עמוד.
האנטנות קלטו שתיהן
אחת אותי, השניה ירדן.
בן עבם לא מהעולם הזה.

הוא היה סימפטי, דיבר איתי אנגלית.
הזמין אותי לסנדוויץ במזנון החללית.
לבסוף שאל בקול חלול,
האם את מעונינת לעשות סיבוב בחול?

בואי נפליגה לכוכבים
אני קבעתי עם ההורים,
לא משנה, תכנסי לחללית.

מעל הכוכבים, מעל העננים היה עצום.
הייתי המומה, היתה זו הפתעה מחוץ לתחום.

מסביב לשבתאי טבעת מקיפה
אך מקרוב ראינו שזו סתם כביסה תלויה.
ונוס התגלגל כמו כדור,
בסוף שביל החלב אלפי פרות שמנות עמדו.
העולם נהיה קטן
כמעט בגודל של אסילגן
הירח נבלע ונעלם.

מעל הכוכבים, מעל העננים היה עצום...

החזיר אותי הביתה, אמר להתראות
נתן לי נשיקה ונעלם תוך שתי שניות.
בלעדיו קשה לי ועצוב,
יושבת במרפסת, מחכה שהוא ישוב.