פרח קיר

עם הכוס האחרונה,
ניסיתי לשתוק עוד צעקה.
ניסיתי שוב למרוח את מה שמסרב.
להיות רגיל וידידותי,
להיות עדין - רק לא איתי,
מה שלא מדבר ממני..
כבר לא יכול יותר להסתתר,
אצלי.
אצלי

כי אני רוצה עוד,
נמאס כבר כל לילה לעמוד
מהצד, מהצד.
כי אני רוצה עוד,
נמאס כבר לעמוד מהצד.

כמעט היה כבר מאוחר
ולא ראיתי שום דבר,
שיכול היה לשנות אותי באמת.
אז התחלתי למהר
ופניתי בסמטה,
פחד לא יסנוור אותי יותר.

כי אני רוצה עוד...

פרח קיר מתעורר
הוא, קודם כל, שובר.
ומריח טוב מאוד
לאן זה מתדרדר,
אבל פחד לא יסנוור אותי יותר.

כי אני רוצה עוד...