דמעה
מילים: רחל שפירא
לחן: יהודית רביץ
אולי היא עומדת בחושך בתוך החדר
אולי היא יושבת באור מתוחה כמיתר
אולי היא מאד מרוכזת ידיה שלובות בחיקה
או אולי היא פשוט נאחזת בכל מה שהיא יכולה
אולי היא עכשיו מנגנת בתוך הבית
אולי היא כותבת מכתב ונזכרת בשם
אולי היא פתאום מתבוננת במי שנמצא על ידה
או אולי היא פשוט מתחננת על מי שישן לצידה
ואולי היא נודדת בכל העולם ומשם היא מוכרת לך
דמעה שנפרדת ממנה אולי היא נופלת לרגליך
אולי היא כושלת בדרך על פני הארץ
אולי היא עוצמת עיניה וצועקת בלי קול
אולי היא נסחפת בזרם בנהר הרעב הגדול
ודמעה שנפרדת ממנה עוד רגע היא תיפול