ירדנה

קוראים לה ירדנה,
היא ישנה ואיננה,
הגיעה עד הנה ירדנה מחוף אכזיב.
היא יפה היא - ירדנה,
לעד ארדפנה,
מחר אמצאנה בחוף תל-אביב.

שיער אדמדם, עיניים פחם,
ופרח שפתים שושן צבע דם.
חזה מפואר לה ומותן כה צר לה,
אגן ירכיים נהדר בקעה והר,
ואורך רגליים לה עד השמיים,
חיוך ושיניים פנינים באוצר.

היא באה פתאום מתוך העבר,
נראה גם היום ונראה גם מחר.
אוהב ושונא לה וקצת מקנא לה,
יודע שאין לה תקנה וזה נגמר,
זוכר את הקסם, זוכר את החסר,
זוכר גם את הנורא ואת המר.

קוראים לה ירדנה...

נגמר לי הסוס, הרסן נקרע.
ישמור לי אלי את אותה נערה.
שלום לירדנה תמיד אזכרנה,
לטוב ולרע אותה אזכור לעולמים,
עכשיו אל החופש, עכשיו אל הנופש,
עכשיו אל האופק הרחב אל קץ הימים.

היא רודפת, מטורפת, מכשפת וטורפת,
היא שורפת ושוטפת וחושפת ועוטפת,
מרושעת, משגעת, מפתה ובי נוגעת,
נבונה היא, בי פוגעת לעולם.

היא רודפת, מטורפת, מכשפת וטורפת,
היא שורפת ושוטפת וחושפת ועוטפת,
מרושעת, משגעת, מפתה ובי נוגעת לעולם.

קוראים לה ירדנה...