האור והצל

לפעמים
החגיגה נגמרת
האורות
אך התקווה נשארת

לפעמים
החגיגה נגמרת
האורות

לפעמים,
החגיגה נגמרת
סוגרים את האורות
אך התקווה נשארת

ולפעמים החגיגה נגמרת
סוגרים את האורות
אך התקווה נשארת

אני מכור אל המשחק
המציאות
האמת
הטעות
הבן זונה שפתח תפה עלי ואתמול הלך כפות
הרעב
השבע
השוחה
הטובע
הטיפש הכל יודע
הביישן הנוגע
הגבוה
הנמוך
החי
השפוך
האחד רועד מקור שהשני מכוסה בפוך
המוח
הכח
ששת החושים
הבת זונה ששברה לי תלב בדקה וזרקה אותי לקרשים
הדמעות
השעות
המילים
האולפן
המניאק שצרב את זה לכולם עד שזה מוכן
הדיכאון
השביזות
התקווה המרה
הצל שאיתי לידי תמיד מושך אותי מכל צרה
הליטופים
סתירות
שמחה
העצב
חיקויים שמצליחים למרות שהם שלא יושבים על קצב
המטוס בשמיים
הדם בורידים
D.D.D. DOWN TOWN NEW YORK
המזוודות עם הבגדים

ה Sesame Chicken
ה-כאב בטן
ה-קומה ארבעים ואחת
דירה מפוארת במנהטן

ה-ניקוי ראש
אחי הדף חלק
לבן מלא אנרגיה
כאן אני מוכן
הנקמה
החזרה
האור מציון
המצעד הפזמונים, המקום הראשון
הכתב
העיתון
הפלאש
הצלם

הגרביים בארון שלי מתמלאות במזומן
ה-אולפן שבחדר
התווית על הסוודר
ההורים שלי שאומרים לי שאצלי הכל בסדר
הגלים והאתר
המסר עובר
המלך עם הכתר כאן ובחיים לא עוצר

הצלצולים נכתבים
חתימות ברחוב
בנות באות מרחוק רוצות לראות את סאב מקרוב
קנאים שלא נתנו כבוד לומדים לאהוב
כולי סאבלימינל בחוץ אך מבפנים יעקב, עדיין

לפעמים
החגיגה נגמרת
סוגרים את האורות
אך התקווה נשארת

לפעמים
החגיגה נגמרת
סוגרים את האורות
אך התקווה נשארת

ה-ת ה-א ה-ק ה-ט
ה-דף הדיו
האמת של העט
הלבוש
הטישטוש
הכסף
הרכוש
שפתאום נעלמים כאילו שלא הרווחתי גרוש
ההופעות
הבנות
האלכוהול
הכתבות
לשמיים מרימות
בגובה הן עוזבות

הנפילה
ההתעוררות
הזוהר
ההסתנוורות
היהלומים על הידיים
לא האיכות
הכמות
הפיגועים
הדתיים
השוק
הזיופים
שכל פעם מחדש את היום שלי מזיינים

העצב
המצב
הצל
עכשיו
מי בכלל זוכר שאני נולדתי יואב?
הלחץ
התסכול
הטיסה שלי לחול
החזרה למציאות
למחלות לעיכול

האקדח
ההדק
הדקירה
הסדק

אוהב תמדינה אבל זה לא אומר שיש בה צדק
האור מציון
יותר מחבר
חי מיום ליום ואף פעם לא מוותר

הכובע
השירים
הקעקועים
השרירים
המגן דוד שעל הצוואר מלא באבנים

אני
אנוכי
גילוי
עצמי
עדיין חי בצל אבל כולם מכירים אותי
האור
המסע
הסוף
ההתחלה
אלפיים ואחת אנחנו פה על המפה

ולפעמים...