רחובות האימה

יש גורל עיוור לכל אישה ואיש
בגורלי שיחק המוות על הכביש
יש אנשים שנתנו לי את ידם
ראיתי אנשים יפים יפים כבני אדם
ואלוהים שלי שמר עלי קרוב
את כל חיי חצה ההלם שם ברחוב
אני ידעתי על ידי יש מלאכים
היו שם אנשים טובים, כל בני אדם אחים...

השארתי שם ברחוב חלק מעצמי
משהו מן הנשמה נתתי הדמי
אני חוזרת מרחובות האימה
ומחר את תחייכי אלי, אימא אדמה...

מול אורות הרחוב עבר ענן שחור
סבו כל חיי כסרט לאחור
יש בי סימן, העדות כאן על פני
איך הגורל הביט פתאום ישר לתוך עיני
ולי היה חבר שמן הכביש לא שב
אולי הוא במרומים מביט עלי עכשיו
אני זוכרת הוא דיבר במנגינות
הלך לי לעולם ועד, אין לב למכונות...

השארתי שם ברחוב...