סוף הסיפור

איזה חיים היו לה טפו טפו טפו
כפית זהב בפה דולרים עפו
אין עליה בכל רמח אבריה בכל מובן המילה
יש לה גיפ וילה לופט וחתול
תמיד עם חברים מהזן המסטול
פעם בחודשיים היא נוסעת לחול
לא החליפה בחיים שלה חיתול חיה בבלבול
שההורים ממליצים תואר ונותנים לה תויזה
אין דבר שאפשר לקנות שהיא לא העיזה
משתזפת לה בחורף על החוף באיביזה
נהנת מהשמש נהנת מהבריזה
מפונקת בהרבה מעל הממוצע
ניסיתי להסביר לה בחצי קריצה
היא לא בעניין של לקחת אחריות
יותר בעניין של להחליף את הריהוט
אז אחרי איזו תקופה שטעמנו קצת שחיתות
קלטתי הבחורה הזאת עולה לי בבריאות
כל יום איתה זה כמו ביום כיפור
עצרנו בתחנה וסגרנו תסיפור

אף אחד אף אחד אף אחד
לא גרם לה לראות
כמה היא מילאה את עצמה בשטויות
אבל, אף אחד אף אחד אף אחד
צריך ראש מורם ביטחון וחיוך
עד כמה אפשר לרדת נמוך

היא דיכאונית והיא תמיד לובשת שחור
בצבא זה לא התאים אז היא הוציאה פטור
היא אוהבת ניק קייב למרות שזה שנות האלפיים
טוב אחרי הכול היא גדלה בירושלים
שהיא אוהבת זה טוטאלי שותה רק מינרלים
החבר הכי קרוב שלה הוא הומוסקסואלי
אולי זה גנטי עם אכזבות זה ברזל אז היא כמו מגנט היא
עד לתחתית שזה הופך פתטי
יושבת בסלון עם החתולה שלה בטי
אף פעם לא ראיתי את הבחורה בהפי
ניסיתי שיהיה יותר נעים וכייפי ניסיתי אבל היא
רוב הזמן רואה שחור
מה שלא עשיתי לא הצלחתי תדמעות לעצור
ושוב אין לה מה ללבוש ובירה עם קש זה עולה לה לראש

אף אחד...