שיר המנצח

כשהייתי עוד בגן,
כבר החליטה סבתא סוניה,
שאני אהיה פסנתרן מפורסם בפילהרמוניה,
היא רצתה שאתאמן לי,
אך אני עצוב הייתי,
לא רציתי לנגן כי לנצח רק רציתי.

אני רוצה רק לנצח,
דו רה מי פה סול לה סי
לנצח זה השיא
כי על טעם ועל ריח אין בכלל להתווכח
עם המנצח.

מי שלא מסכים לכך שאני המנצח,
במכות הוא ינוצח ויפסיק להתווכח,
בידי שרביט חדיש,
כמו שיש לזובין מהטה,
מי שיזייף ירגיש כאן שתי דקירות בגב לפתע.

אני רוצה רק לנצח,
דו רה מי פה סי לה סול,
לנצח זה גדול,
כי על טעם ועל ריח
אין בכלל להתווכח עם המנצח.

כבר ניצחתי את ביזה,
בטהובן שופן ומוצארט,
גם ניצחתי את הבן של הדודה שוש ממוצא,
ועכשיו עלי לגמור כבר את השיר כאן לנצח,
למנצח שיר מזמור, שיר מזמור למנצח.

אני רוצה רק לנצח...