לימון לימונרו

על חלון עדיין גשם מטפטף
אך אביב כבר מתגנב ומלטף,
הרקיע מעונן עוד ואפור,
אך בגן כבר מפזזת קרן אור.

האביב ניצב בשער,
עם קסמיו והמכחול,
ובעוד הומה הסער,
משתלט כבר על הכל.

בושם ריח, לימון שוב פורח,
ים ניצנים בעצי ההדר,
וממעל אפילו ירח חיוך הוא שולח,
וכך הוא יאמר:
לימונרו, הי לימון לימונרו,
השתכרתי בכלל מהריח,
אומר הירח,
וחולמים גם אוהב ואוהבת,
גם דודה יוכבד,
שוב בהמונים צצו ניצנים,
הי לימון לימונרו,
תן נא לנו בושם פריחת לימונים.