האניות עגנו במלטה

האניות עגנו במלטה
פנים זרים עולם רחוק,
אני מיהרתי אז הביתה
ואז ליבי החל לדפוק.

והוא היה אז כה גבוה
ולקראתי הושיט ידו,
אני ידעתי אז ידע
כי הוא יבוא כי הוא יבוא.

כי אני לבנה והוא שחור
על כן אסרו עלי לבחור,
כי הוא שחור ואני לבנה
על כן אסרו לי אהבה.

אז רטט עצב אחזני
כשהפלגתי שוב בים,
מר גורלי מאוד היכני
ובלבי סער הדם.

אותו הדם אותו החלד
אף כי לגוף צבעים שונים,
בכל מקום שמיים תכלת
אותם תקוות ויסורים.

כי אני לבנה...