רומיה ויואל
מילים: דן אלמגור
לחן: חיים אלכסנדר
רומיה שלי נערה חיננית,
פשוטה בלי חכמות ופטנטים.
רומיה לובשת שמלה תימנית,
בלי ליבסטיק ובלי פרמננטים.
רומיה אוהבת לצעוד בסנדל,
שקטה וצנועה כתינוקת.
לרומיה שלי אין גרבים קריסטל
ואין ברזלים בתסרוקת,
אך כל בני הכפר בה טווים חלומם,
כי יש לה עינים - תמם.
וולה יש ל זוג עיניים -
כשני שקדים בשוקולד.
אם רק תציץ בה פעמים
הן אל לבך טוות מרבד
היא רומיה, ואני רומיו
היא יוליה ואני - יואל
כל הכפר רק זאת יודע:
כי לי הועיד אותה האל.
רומיה עובדת בויצו כמוני
שטיח טווה ומושכת.
ואני רק סתם רוקע תימני
אך היא - על כל ויצו מולכת.
ופעם הרגשתי - חוטים לנפשי
נטוים מהנול שמנגד,
ופתע הרגשתי מתחיל פטישי
רוקע בנפש עורגת.
יה ריבון! - הסמקתי - כולי מהומם
כי יש לה עינים - תמם!
וולה יש לה זוג עיניים...