ימי אתמול

בחוץ נופים משתנים, בפנים עוד מעונן חלקית
שעון מתעורר אל שעת המבוכה
כמו אישה אני שואלת, מה פשר השתיקה
נגן בי סליחה
בלילות אני רוקמת שמיכת תלאים של חלומות
ולא תהיה בי עוד חלק
שוב, בבוקר אוותר, לא יותר, לא אשאר

איך ימי אתמול בין השורות
דוהים מקומטים במגירות
איך אפקח את עיניי מול עיניך
שלא ידעו לחייך אל עצבותי

בחוץ מטוס ממריא, בפנים מלוח מפרידה
התזכור את חום גופי בעיר קרה
כמו אישה אני שואלת
מה פשר הבריחה? ומה איתך?
כנורות אני שולפת מתוך שברי שקיעה כתומה
נגנו בי נחמה
שהעצב יתפזר
לא יותר, לא אוותר

איך ימי אתמול...