היה לילה גשום

היה לילה גשום, רצתי בסימטה צדדית אחת, ולפתע
שמעתי צלילים משונים שהובילו לדלת,
זה בטח פאב חשבתי. אנשים סביבי נעצו בי עיני
רנטגן דרך העשן הסמיך, היתה לי הרגשה
שאני הולך להצטער על זה.
היתה שם מועקה של מלים שנשתקו, מן מתיחות בין
מכרים שהיו זרים זה לזה...
את השתיקה שבר פרוע שאמר בקול עמוק שמאז
שאימו ניצלה אותו הוא מפסל משולשים...
כך אמר הפרוע והצית סיגריה ארוכה לנערת סקאי
שחור, אני אוהבת להשפיל אותם אמרה וקרצה
לקלוש אחד שישב על הבר, אני לא ממש גבר, רק
בהופעות, אמר הקלוש וליטף נרתיק של
גיטרה וכך החלה תחרות הפוזה האטרקטיבית.

לא רחוק ממקום קרוב לכאן יש עולם שהוא לא מובן.

או שהיו שם איש עסקים קומוניסט, שחקן עילג,
חרדי מסומם, סקסולוג אימפוטנט וסופר שאינו יודע
לקרוא או שכולם שיקרו...
מה איתך? שאלה המלצרית.
ומה יכול לענות חייל משוחרר עם חמש יחידות
באנגלית?
איים אה פוזלס מן! אמרתי: אין לי פוזה בשבילך!
אבל מה אתה שותה? חייכה.
אני? שוקו, רק שוקו...

לא רחוק ממקום קרוב לכאן יש עולם שהוא לא מובן,
פתאום רציתי לצאת מכאן, מזיוף של עולם מוזר...

פתאום הכל נראה הפוך כזה.
עומד למעלה בתקרה ואני הוזה.
ובשעון הזמן עבר, רוצה חשבון, כבר מאוחר, עכשיו
מחר, לא?

אתה סתם צבוע, טפחה נערת הסקאי על ראשי
ויצאה עם הקלוש החוצה לגשם,
ואני הרגשתי ריקנות לא מוכרת...