גרעינים

כל דבר צריך לבוא בזמן אני יודע ולכל יש משמעות
מאה אלף פרשנים יושבים על כל מילה בשביל למצוא את המהות
ובשבת יושבים על אי תנועה עם הילדים צולים בשר ומשמינים
ואני יושב על היציע
ומפצח גרעינים...
גרעינים...

קילו אבטיח, קילו דלעת, כי לא בא לי קו מלודי מפותל
בנייר החום אני עוטף את האמת ומכדרר אתה לסל
וצי מכוניות עומד בצומת רעננה וקללות מהשכנים
ואני על הרמזור למעלה
ומפצח גרעינים...
גרעינים...

כל הממשלות שבעולם, והשרים והעוזרים
המזכירים והמנכלים עם הפלאפון
רצים במעגל אחרי זנב עשוי מכסף
והכיף המפוספס ונחנקים לאט כי אין אויר
המורים, הסידורים והמיסים, הלימודים וההורים
האחיות והאחים והחגים והצפירות
והזיעה והריצות, קופת חולים
והשנים כמו קליפות של גרעינים
גרעינים...

כל ישראלי גאה יודע לפצח ואת הקליפה לירוק
והפטריוט הכי גדול מביא אותה בקשת והכי רחוק
אין יותר רגוע מורידים בולטים במצח במסדר העצבנים
אז אני שורק לי שיר דבילי
ומפצח... איך אני מפצח!
גרעינים...

איך אני מפצח!
גרעינים...

כל הקבלנים והפקידים הניידות הבנקאים
הבירוקרטיה וההוצאה לפועל
הרדר הרישיונות הלהקות הצעירות
החניה והתורים...
כמו קליפות של גרעינים