ברושים וחמניות

קר, המכונית בדרך להר, חומקת בשבילי עפר
עטופה אדים של ערב
אני מסתכל, נצמד לקו המתפתל, ברדיו שיר מריר אפל
ואולי הפעם היא תבוא

נשבענו שנחזור לשם כל פעם, כל שנה לראות
אם יש סיכוי, אם יש עוד טעם, מה מחיר הטעויות
ואם הלב מרגיש רעב ואם הגוף צמא לעוד
ריח של ברושים ברוח וחמניות

היא מבט שולחת לראי, זה הסיבוב הנוראי
היא תחכה שעה וזהו
אולי הוא זוכר, אם בשעה כזו הוא ער, אולי הוא מישהו אחר
ואולי הפעם הוא יבוא

נשבענו שנחזור לשם...

בין ההר והתהום עיניים דולקות, האור של שתי מכוניות
עד שהן מצטלבות כמו קרני איילים לפני שהן כבות

נשבענו שנחזור לשם כל פעם, כל שנה, לראות
אם יש סיכוי, אם יש עוד טעם, מה מחיר הטעויות
אם הלב מרגיש רעב, ואם הגוף צמא לעוד
מה נשאיר בסוף אחרינו, כשנמשיך לנדוד?
ברושים ברוח וחמניות