בית הבובות

ושוב אני נפגש עם רגע של עצבות
בפינה חשוכה אומד את הגבול
חושב על דברים בקצב חדש
מריץ מחשבות מנסה על הדף

ושוב אני נפגש עם רגע של בדידות
מרגיש בכל הכוח מהי תמימות
חושב על ההוא שם למעלה שיודע דברים
ובנו כל הזמן משחק בחוטים

אז איך זה בסוף שכולנו נפגשים
עם אותן ההבעות ואתם הריגושים
בבית הבובות הקטן של אלוהים

ואיך אני נזרק חזק בין הקירות
נופל לתוך עצמי כבר לא יכול לראות
מאבד את התחושה האם עכשיו את מרגישה
מה זה נקרא להיות לבד להיות לבד

אז איך זה בסוף...

אז איך אני נטרק בכוח אל המיטה
האור הופך שחור הכל פה השתנה
נמאס לי לצעוק לאוזניים אטומות
שוב אני לא יכול לראות לא יכול לראות

אז איך זה בסוף...