הדחף

השינוי התחיל באמצע הגילוח
יש לי קמט של שנאה
לא ברור בכלל מאיפה הוא הופיע
אולי מחוסר אהבה
אתמול בלילה אמרת שאת עוזבת
התכוונת למדינה?
אצלי בבית אפשר להיות פתוח
תגידי מי זה יא זונה

אין לי כוח שכנוע
ובעצם גם לא מספיק חוצפה
במקום הזה זאב דורך על כבש
והדחף הוא לנוע

בעידן של חוסר השראה
כשהרוח מנשבת אל הכסף
לא איכפת לי לאכול זיתים ולחם
ולגעת בשירה
האדם אומרים יצור סתגלן ונוח
ואני מול המראה
בעיני שלי אני קורא בזעם
את הולכת לאן שנוח

ובסוף אשב ליד הנחל
פילוסוף למוד זיקנה
שם אביט עמוק לתוך המים
נקי מכל אשמה
לא אזכור אותך הכל ישטוף לנצח
את תהום השיכחה
רק פני שלי
הנשקפות בזרם
יהיו לי הוכחה