איפה את

יש לי צמרמורת משוגעת ומבט אפור
יש לי זיעה קרה בגוף ואין בחוץ יום כפור
למה כשאת לא איתי אני מבטיח
ואז כשאת באה עד אליי, אני שוכח

יש לי ציור שלי ציירת ולא חתמת בשמך
יש לי ארגז מלא מלא במזכרות ממך
אין יום שאני לא חושב לזרוק הכל
ואז כשאת באה עד אלי, אני לא יכול

איפה את
אין אהבה אחת צודקת
איך עם לב חצוי לשניים
נוכל עכשיו לבחור
כשכל העצב מציף את העיניים
איפה את

יש לך מן קסם לסובב אותי סביב אצבעך
יש לך היכולת להעלם לי, לא גיליתי איך
איך זה כשאת לא איתי אני לא אני
בלי הדברים הקטנטנים שאת עושה למעני

איפה את
אין אהבה שלא הורגת
איך עם לב חצוי לשניים
נוכל עכשיו לבחור
כשכל העצב מציף את העיניים
איפה את