חדרי הגעגוג
מילים: פבלו רוזנברג
לחן: פבלו רוזנברג
בין חדרי הגעגוע כבר הוסט וילון אדום
שמסתיר מה שמזמן כבר נעלם
הקירות ספוגים כאב לא נשאר לנו מקום
זה דבר שלא הרגשנו מעולם
אם נחשוב על זה מחר
מה יקרה
אם נחשוב על זה מחר
מחדרי הגעגוע את לוקחת את הכל
וחוצה את קו הדלת בלי לסגור
ואני ממשיך לשתוק ורוצה כל כך לשאול
איך אפשר לקחת צעד לאחור
